יצאתי לדרך. המסלול בספרד ופורטוגל תוכנן על ידי איה המקסימה מYaya Yours.
אני מתחיל מכביש החוף הספרדי המחבר בין העיירות השונות בקצה הדרום מזרחי של אירופה. לאחר שעוברים את אלגזיראס (דימונה הספרדית) ממשיכים לכיוון טאריפה המטריפה. פה חוברים להם האוקיינוס האטלנטי והים התיכון. – השער לעולם בעיני הקדמונים.
בצד שמאל של הכביש רואים את אפריקה. צד ימין מלא בשדות קצירת חשמל. טורבינות הרוח שולחות זרועות לכל מקום, מתכוננות למלחמה בדון קישוט.
בטאריפה יש טיילת קצרה במפגש בין הימים, מבצר עתיק בן אלף שנים ועיירה קטנה עם רחובות מתעקלים בניחוח ספרדי ים תיכוני. חובה.
בהמשך הכביש מגיעים לזהרה דה לוס אטונס – זהרה של הטונות. זהו כפר דייגים עתיק שהתמחה בדיג טונות. במסעדות לאורכו תוכלו למצוא מאכלי ים שונים כמיטב המסורת הספרדית, והמון טונה.
כדאי לציין כי על פי מחקרים שונים, "סלט טונה" נקרא כך על שם דג הטונה, אשר הינו חלק קטן ממרכיביו, לעיתים.
מזהרה ממשיכים לווחר. ווחר הינה עיר עתיקה הררית בין טאריפה לקדיז אך לטעמי האישי הייחודיות שלה מתמצה בכך שהיא אינה ייחודית. לאחר ששקלתי את התובנה הזו במשך דקות ארוכות המשכתי לכיוון חרז.
הדרך לחרז ציורית ובצידי הדרכים עדרי פרות "אדומות". רשמתי לעצמי סטארטפ חדש: יבוא פרה אדומה לישראל, העמדתה בגן ורשה בבני ברק וגביית עשרה שקלים תמורת הזכות ללטפה. כל הזכויות שמורות.
חרז היא עיר נחמדה בגודל בינוני, מפורסמת בייצור שרי ומתגאה בגדולי ישראל שיצאו ממנה: רבי יהודה חרזי, ויבדל"ח הכדורגלן אלון חרזי.
ללילה לקחתי דירת חדר במלון Apartamentos Jerez Centro . כאשר עושים בוקינג 10 דקות לפני הנחיתה באיזור, המחיר מגיע ל 29 אירו ללילה.
המלון שוכן בבית בן כמה מאות שנים ומשמש מוזיאון לחפצים בני התקופה כולל באר מקורית בחצר. חובבי האינקווזיציה או מועדוני הסאדו יכולים לקבל רעיונות שונים מביקור במקום ולהכנס לאווירה.
